מימד דתי-חילוני
הרב מלכיאור מודאג מהקרע העמוק הנפער בתוך החברה הישראלית בין דתיים וחילונים, ואשר בא לביטוי ביתר שאת בעת ביצוע תכנית ההתנתקות בממשלת שרון.
לדבריו, חלים במדינת ישראל שני תהליכים מקבילים, העלולים לגרום נזק אדיר למדינה כיהודית ודמוקרטית:מחד, חל תהליך של התדרדרות של חלקים בציונות הדתית, שמקורה בהתרת הרסן של רבני הציונות הדתית ובמתן לגיטמציה לדברים שאינם עולים בקנה אחד עם היהדות.
הדבר בא לידי ביטוי בהתנתקות, באקטים כגון יריקה על חיילים במחסומים, ובאופן מתמשך לאורך שנים - בהתעלמות מהעוולות שנעשות ל"אחר" - אם לעניים ולחלשים בחברה, ואם לפלשתינים ולערביי ישראל. התהליך הזה, שגרם לזיהוי של היהדות עם אטימות מוסרית, גרר לדברי הרב מלכיאור תהליך שני - של התנתקות מוחלטת ומודעת של החילונים מכל מה שקשור ביהדות. ההתנתקות החילונית הזו הולידה, לדברי הרב מלכיאור, "דור של ישראלים בורים וגאים".
לקריאת מאמר של הרב מלכיאור בנושא לחצו כאן
בנסיון לבנות שיח מקרב בין דתיים וחילונים בישראל, מוביל הרב מלכיאור מזה שנים מספר תכניות ופעילויות:
פרויקט יהדות של כולם:
הפרויקט, שייסד הרב מלכיאור לפני כ-7 שנים בעת שכיהן כשר לענייני תפוצות, חברה וירושלים, התרחב מאוד, והוא מקיף את כל חגי ישראל. כ-100,000 ישראלים - שומרי מסורת וחילונים, עולים חדשים וישראלים ותיקים, לוקחים מדי שנה חלק באירועי "יהדות של כולם" במאות מוקדי פעילות ברחבי הארץ. הפרויקט מתנהל בשיתוף פעולה מלא ומיוחד בין גופים רבים: השר לענייני תפוצות, חברה וירושלים, המחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך, החברה למתנ"סים, רבני צוהר, וארגון "ביח"ד"(יהדות, חברה ודמוקרטיה), אשר הרב מלכיאור משמש יו"ר הכבוד שלו. כנסי התפילה והלימוד נערכים ביום הכיפורים, חג החנוכה, ט"ו בשבט, פסח, שבועות וט' באב. מטרת הפרויקט הינה לאפשר לציבור הרחב לחוות את חווית החגים והמסורת באווירה יהודית סובלנית, במרכזים מחוץ לבתי הכנסת, תוך עיסוק בסוגיות הקשורות לתרבות היהודית והישראלית. המשתתפים הרבים במפגשים אלה העידו, כי המפגש אִפשר להם לחוות את אווירת החגים באופן פתוח וידידותי.
פרויקט "יהדות לכולם" מלווה בקמפיין פרסומי ברדיו והוא זוכה לכיסוי תקשורתי מקיף ביותר ולהד ציבורי נרחב.
בית מועצת יחד,
אשר הרב מלכיאור משמש יו"ר הכבוד שלו, הוקם לפני 7 שנים בהתאם לאמנת "מימד", הקובעת כי יש להקים מועצה ציבורית, שתהווה מסגרת הידברות קבועה בין המגזרים בעם היהודי. זאת, במטרה לישב מחלוקות עקרוניות ומקומיות בדרך של הסכמה, ועל מנת לבנות בהדרגה יחסים של כבוד והבנה.
מועצת יח"ד ליחסי חרדים, דתיים וחילונים שליד בית הנשיא, פועלת מזה זמן במטרה להציע הסדרים מקובלים לחיים משותפים של חרדים, דתיים וחילונים. לאחרונה הקימה המועצה את 'הוועדה הציבורית בנושא דמותה של השבת במדינת ישראל', שמטרתה שמירה על צביון מיוחד ליום השבת במדינה. בוועדה נטלו חלק דמויות ציבוריות מובילות בחברה הישראלית, ובהן השר נתן שרנסקי, ד"ר צבי צמרת (יו"ר), פרופ' רפי ישראלי, שמואל סלבין, ד"ר מוטי זעירא, פרופ' עוז אלמוג, ד"ר אביעד הכהן, נציג משרד התמ"ס צביקה רוזנצוויג, נציג משרד החינוך פרופ' יעקב כץ, יואב ארציאלי, ואודי כהן.
בעקבות סדרה של מפגשים שקיימה הוועדה, וכנסים ציבוריים רבי משתתפים ברחבי הארץ בהם נטלתי חלק, ניסחה הוועדה את הצעת חוק השבת (ומועדי ישראל). ההצעה מבחינה בין פעילות מותרת (פעילות בילוי, תרבות ובידור ותחבורה ציבורית מצומצמת) לפעילות אסורה (פעילות ממלכתית ופעילות מסחרית, למעט פעילות חיונית). מטרת ההצעה היא מתן ביטוי בולט ומשמעותי לייחוד השבת בפרהסיה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מועצת יח"ד אף הפיקה ספר ייחודי המאגד את האמנות השונות שנכתבו בישראל להסדרת יחסי דתיים וחילונים. לתפישתו של הרב מלכיאור, מערכת החינוך בישראל משמרת היום "חטא קדמון" שנולד בזמן הקמת המדינה - החלוקה של בתי הספר לממלכתיים ולממלכתיים- דתיים. לדבריו, עובדה זו הביאה לכך שבישראל גדלו שני עמים שונים ומנותקים לחלוטין: חילונים ודתיים. הרב מלכיאור מאמין כי החברה הישראלית זקוקה לנרטיב משותף, לשותפות בבניית חזון משותף לעתיד המדינה. המפגש בין יהדות, דמוקרטיה והומניזם, הוא הבסיס היחיד לעתיד מדינת ישראל.
אשר הרב מלכיאור יזם את הקמתה, יוצרת אקלים חינוכי שבו מתחנכים דתיים ושאינם דתיים בצוותא, ובו מתקיים חינוך יהודי המבוסס על ההלכה ומסורת ישראל כנקודת מוצא לדיון, בגישה לא כפייתית, המאפשרת ריבוי ביטויים למורשת היהודית. שמה של רשת מיתרים הולך לפניה, והיא הולכת ומתרחבת. כיום פועלת "מיתרים" בבאר שבע, בזכרון יעקב, בגנים ובבית ספר "יחד" במודיעין, בחטיבת ביניים ותיכון ברעננה, ובחטיבה ותיכון "רעות" בירושלים.מתוך הצורך ליצור שיח ושפה משותפת בין הצדדים, נולדה הצעת החוק לחינוך ממלכתי יהודי, הצעת חוק זו מבקשת להקים זרם חינוך ממלכתי נוסף - זרם החינוך היהודי-פלורליסטי. לפי הצעת החוק, מוסדות מערכת החינוך היהודי פלורליסטי יפעלו על פי מטרות החינוך הממלכתי, בתוספת ההכרה בחשיבות החינוך לסובלנות והחיים המשותפים בין דתיים, חילונים, מסורתיים וכל בעלי זהות יהודית אחרת.
הצעת חוק נוספת שמקדם הרב מלכיאור, היא הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל ורבני ערים (תיקון): בהתאם לנאמר באמנה החברתית של מימד, מבקשת הצעת חוק זו לבטל את כהונתם הכפולה של הרבנים הראשיים לישראל ואת הכפילות הקיימת בכהונת רבני הערים כיום. החוק הקיים מבוסס על חלוקה עדתית, שמזה זמן רב הגיע שעתה לחלוף מן העולם. מבנה החוק הקיים, אינו הכרחי ואינו יאה למדינה מתוקנת, ואף יוצר בלבול חוקי. מיזוג הגלויות במדינת ישראל הוא עובדה קיימת. שיעור הנישואין הבין עדתיים הוא גבוה, ורוב הציבור אינו נותן עוד את דעתו ל"עדה" שאליה הוא משתייך. על כן מוצע לבטל את החוק ולוותר על העיסוק בסוגיות משפטיות "רבות חשיבות" כמו השאלה "מיהו ספרדי" ו"מיהו אשכנזי". הצעת החוק עברה כאמור קריאה טרומית, והיא נמצאת בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת הפנים.
למותר לציין כי לאורך כל ימות השנה מטופלות בלשכתו של הרב מלכיאור פניות רבות מאוד של אזרחים הנתקלים בקשיים מול המערכת, בסוגיות כגון בתי דין רבניים, ובעיות גיור.
הבת הדתית בצה"ל-
עבור רבות מהבנות המסיימות את לימודיהן במסגרת הממלכתית-דתית, כרוך תהליך הבחירה בין מסלולי השירות בהתלבטויות. אומדנים מלמדים, כי מעטות מהבנות בוחרות באפשרות של קבלת פטור מצה"ל מטעמי הכרה דתית. כיום, מבין הבנות בוגרות החינוך הממלכתי-דתי הבוחרות במסלול שרות, כשליש בוחרות בשירות בצה"ל וכשני שליש בוחרות במסלול של שירות לאומי. ואולם, בשנים האחרונות ניכרת מגמה של עלייה בהתעניינות של הבנות באפשרות של גיוס לצה"ל.
לדעתו של הרב מלכיאור, חשוב שלא לטמון את הראש בחול, ולהתמודד עם התופעה על מנת לסייע לבנות הבוחרות במסלול של שרות בצה"ל להמשיך ולקיים אורח חיים דתי על פי בחירתן. לכן, החליט לעודד את ניסיונותיהם של גורמים ועמותות להקל על הבנות הדתיות המתגייסות לצה"ל – וזאת ע"י התאמת המערכות, עד כמה שניתן, לצרכיהן הייחודיים.
|