הרב מיכאל מלכיאור

יו"ר השדולה הסביבתית חברתית בשמונה השנים האחרונות. יוזם חוקי המהפכה הסביבתית בהם חוק "המזהם משלם", חוק החופים, חוק האופניים, חוק אוויר נקי ורבים נוספים. ממובילי המאבקים נגד תוכנית ספדי, תוכנית תע"ש השרון, מפגעי מפרץ חיפה, עמק ססגון ומכרה הפוספטים בערד. יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ויוזם הארכת שנות הלימודים מ- 10 ל-12, הקמת זרם החינוך המשלב חילונים ודתיים, חוק שילוב עולים, ספריות ציבוריות חינם, וביטול תשלומי ההורים. יו"ר ומייסד תוכנית "תגלית", ומראשי הלוחמים בשנות ה- 70 למען העלאת יהודי ברה"מ.

מסוף   1995 - יו "ר מזכירות מימד  ואחראי מרכזי לפעילותה החינוכית והחברתית. הוביל לשילוב  מימד במסגרת ישראל אחת לקראת בחירות 1999. במאי 1999 התמנה לשר לענייני חברה  ותפוצות ויו "ר ועדת השרים לגיור, בממשלת ברק .

במרץ   2001  התמנה לסגן שר החוץ  עם הקמתה של ממשלת האחדות . מתוקף החלטת ממשלת האחדות המשיך הרב מלכיאור, מעבר לתפקידיו המדיניים, להיות ממונה  על אותם תחומים בהם טיפל בתוקף תפקידו כשר בממשלת ברק. כן ניהל את פעילות משרד החוץ  והארגונים היהודיים למניעת בידוד ישראל בוועידת דרבן נגד גזענות .

בכנסת ה-16 כיהן כיו"ר הוועדה לזכויות הילד, והיה חבר ועדת העלייה והקליטה וחבר הוועדה לאיתור והשבת נכסי השואה. הרב הקים ועמד בראש שתי שדולות: השדולה לאיכות הסביבה והשדולה למען דו קיום יהודי-ערבי בכנסת.

בינואר 2005, במסגרת ממשלת האחדות עבודה-ליכוד, מונה לסגן שרת החינוך, התרבות והספורט. לאחר פרישת השר שרנסקי ממשרד התפוצות ולאור התגברות תופעת האנטישמיות בעולם, החליט להיענות לבקשת רוה"מ ועבר לכהן כסגן שר במשרד רוה"מ לענייני חברה ותפוצות. עם פרישת העבודה-מימד מממשלת שרון, שב לכהן כח"כ "במשרה מלאה".

בחודש מאי 2006 נבחר לכהן כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. הוא הצטרף כחבר לועדת המדע והטכנולוגיה, ושב לעמוד בראש השדולה הסביבתית-חברתית והשדולה למען דו קיום יהודי-ערבי בכנסת.

חוקים ורפורמות של ח"כ הרב מלכיאור:

חוקי המהפכה הירוקה:

עברו בקריאה שנייה ושלישית:

• חוק אוויר נקי: חוק אוויר נקי מהווה את גולת הכותרת של החקיקה הסביבתית בכנסת. כיום האוויר מנוהל בידי משרדי ממשלה שונים ובהם התחבורה, התשתיות, התמ"ת, האוצר, הגנת הסביבה וכן בידיהן של הרשויות המקומיות. עתה, לאחר שיאושר החוק, ירוכזו כל הסמכויות בידי גורם אחד: המשרד להגנת הסביבה. על-פי החוק החדש, יחויב השר להגנת הסביבה להכין תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר, הכוללת יעדים מדידים ולוחות זמנים, שיחייבו את כל משרדי הממשלה.

·         חוק המזהם משלם עבר בקריאה שניה ושלישית: חוק "המזהם משלם", שהרב מלכיאור ליווה מיומו הראשון בכנסת ה- 16, כולל תיקונים ל-13 חוקים שונים אשר מחמירים את הענישה ומעלים את הקנסות על עבירות של זיהום ופגיעה בסביבה על מנת להפוך את הזיהום ללא משתלם כלכלית.

עבר בקריאה ראשונה:

• חוק האופניים עבר בקריאה ראשונה: על פי הצעת החוק יסללו שבילי אופניים כחלק אינטגראלי מתוכניות המתאר של הערים בישראל, יוטל על הערים לפתח שבילי אופניים בתחומן, תותר העלאת אופניים לרכבת ולאוטובוסים ללא תשלום נוסף, תחוקק חובה להתקנת מתקנים לחניית אופניים במבני ציבור וקניונים ויוענקו תמריצים כלכליים לעידוד הרכיבה למקומות העבודה

עבר בקריאה טרומית:

• עברה בטרומית הצעת חוק חיסכון אנרגיה במוסדות ציבור: על פי הצעת החוק וסתי החימום והקירור של המזגנים יוגבלו ל- 24 מעלות בקיץ ו 25 מעלות בחורף, כיבוי מחשבים וציוד חשמלי לא חיוני יחוייב על פי חוק, בכלל מוסדות הציבור יותקנו נורות חסכוניות, ימונה אחראי התייעלות כפוף לשר התשתיות.
• אושר בטרומית: הצבת אנטנות סלולריות תוכפף לחוק התכנון והבניה: לא עוד בנייה פרועה של אנטנות סלולריות- יבוטל הפטור הגורף מאישור בניית האנטנות.
• עבר בקריאה טרומית: מענקים ישללו ממפעלים מזהמים: על פי הצעת החוק של תוכל המדינה לשלול מענקים ממפעלים מזהמים לפני הקמתם וגם רטרואקטיבית.
• אושר בקריאה טרומית: נהיגה בחוף הים- חצי שנת מאסר: התיקון לחוק נועד להתמודד עם התגברות תופעת הנהיגה בחופים, באמצעות  ייעול האכיפה.

חוקי רפורמת מלכיאור בחינוך:

חוקים שעברו בקריאה שניה ושלישית ונכנסו לספר החוקים:

•  12  שנות  לימוד חובה: מהפכה חינוכית בישראל: לא עוד חינוך חובה עד  כיתה י'. החוק מאריך את שנות הלימודים ל- 12 שנות לימוד חובה. המטרה: יותר חינוך, יותר השכלה ופחות בני נוער הנפלטים ממערכת החינוך ומדרדרים.  במסגרת התוכנית יורחב המעקב אחרי בני נוער נושרים, יפותחו ויתוגברו כיתות מב"ר ואומ"ץ, המסייעות למתקשים לסיים את חוק לימודיהם, ויפותחו כלי סיוע חדשים לבני הנוער.

·          זרם חינוך חדש  בישראל: חינוך ממלכתי חילוני דתי: החטא הקדמון של מערכת  החינוך עומד בפני תיקון- על פי החוק שעבר בכנסת יוקמו בתי ספר פלורליסטיים משותפים  לחילונים ודתיים בהם יוכלו ללמוד במשותף, ללא כפייה, תוך כבוד האחד לשני. הזרם החינוכי החדש  נפתח ושמונה בתי ספר הצטרפו לזרם..

תלמידי החינוך היהודי המשלב יהנו מתנאים יחודיים:

 ·          בחמש השנים הראשונות למעבר יקבל כל בית ספר שיצטרף לחינוך היהודי המשלב  סיוע אשר ייועד להשתלמויות מורים, הכנת המורים והתלמידים לייעודו החדש של ביה"ס.

 ·          יוכרו לביה"ס שעות לימוד נוספות ויותר לו להמיר שעות לימוד לטובת לימודי היהדות.

 ·          כל ביה"ס יזכה לרכז יהדות אשר תפקידו יהיה לעזור למערכת להטמיע את הזהות היהודית והערכים המשותפים בתוך חיי בית הספר וקהילתו.

 ·          תוקם מועצה עליונה לחינוך היהודי המשלב, בדומה למועצת החמ"ד, אשר תהיה אחראית על תכני בית הספר, תוכניות הלימודים ואורח חיי ביה"ס.

 ·          ההצטרפות לחינוך היהודי המשלב תתבצע באופן וולונטרי והדרגתי, על פי בקשת קהילות בית הספר. החוק קובע כי בשנה הקרובה יצטרפו 8 בתי ספר ומספר הולך וגדל מידי שנה.

 ·          כבר היום פועלים במסגרת דומה מספר בתי ספר מרשתות מיתרים, תל"י וקשת ובתי הספר של תקוע, כפר אדומים ומזכרת בתיה.

• חוק מעונות יום שיקומיים: מאות פעוטות הסובלים משיתוק מוחין, עיכוב בהתפתחות ותסמונות נדירות זוכים מעתה להיכלל גם הם בחוק מעונות יום שיקומיים. התיקון לחוק מאפשר את הטיפול האינטנסיבי לו הם זקוקים לקידומם, ללא מסגרת וללא הזדמנות ליצור קשר עם בני גילם.
• חוק מרכזי הגנה לילדים נפגעי תקיפה מינית ואלימות: עבר בקריאה שניה ושלישית חוק הקובע ומתקצב הקמתם של 7 מרכזים מיוחדים בהם ירוכז הטיפול בקטינים הנפגעים. הקמת המרכזים נועדה על מנת למנוע מהם מלחוות את הטראומה שוב ולגלול את סיפורם מחדש בפני כל הגופים המטפלים, דבר הגורם לנזקים עצומים. במקום ירוכזו רופאים, פסיכולוגים פקידי סעד, מדור הנוער במשטרת ישראל, חוקרי ילדים מטעם שירות המבחן לנוער, פרקליטים מטעם  המדינה, וכן מטפלים ומתנדבים הקשורים בעמותות וגופים ציבוריים בתחום זכויות הילד.

• ספריות ציבוריות- חינם: חוק הספריות הציבוריות שיזם הרב מלכיאור והעביר כנגד התנגדות הממשלה העלה את  תקציב הספריות הציבוריות ב- 50% ובכך איפשר להפוך את השימוש בספריות לחינם  אין כסף.
• חוק בית הספרים הלאומי: לאחר שתי ועדות ממשלתיות ואפס פעילות בשטח של הממשלה, הצליח הרב מלכיאור, כנגד הממשלה, להעביר את חוק בית הספרים הלאומי אשר יתקצב את הספרייה הלאומית, אשר עמדה בפני כלייה.
• חוק המכינות הקדם צבאיות: המכינות הקדם צבאיות הן אחד המפעלים החשובים והערכיים ביותר בישראל. בוגריהם מצויים בחזית ההתנדבות ביחידות הקרביות בצה"ל ובשורות החברה האזרחית. הממשלה קיבלה ב- 99' החלטה להמשיך ולממן את המכינות בהתאם לגידול בחניכהן. למרות זאת, הממשלה לא עמדה בהתחייבותה וקיצוצים חוזרים ונשנים הפכו את המכינות לשק חבטות. החוק קובע תקצוב קבוע למכינות ומעגן את החלטת ממשלת ישראל מ- 99' בחקיקה ראשית.

עבר בקריאה ראשונה:

• הצעת חוק פיקוח על פעוטונים- עברה בקריאה ראשונה, ונמצאת בשלבי גיבוש סופיים לקראת קריאה שנייה ושלישית: מתברר כי בישראל קל יותר לפתוח משפחתון מאשר קיוסק. דווקא כאשר מדובר במשפחתון - שאליו נשלחים ילדים רכים - יכול כל אדם, בלי הכשרה, להקים זאת בביתו ללא קושי. 400,000 ילדים שוהים במדינת ישראל במסגרות חינוכיות הפועלות ללא רישיון וללא פיקוח. גם אם קיים פיקוח על המסגרות, הוא לוקה בחסר ומעמיד ילדים רבים במצבי סיכון. החוק יפעיל  פיקוח הדוק על פעוטונים, ותתווה הכשרה מקצועית משמעותית לגננות הפעוטונים, הכשרה לה לא נדרשו עד כה. בחוק יוגדר תקן מספרי לאנשי הצוות, כללי בטיחות, השכלה והכשרה של המטפלות, הגודל ותנאי הסביבה של הפעוטונים.
• חוק שילוב עולים במערכת החינוך: הצעת החוק, אשר עברה בקריאה ראשונה,  קובעת כי לראשונה מאז קום המדינה יחויב משרד החינוך להגיש תוכנית לאומית לשילוב עולים במערכת החינוך. עוד קובע החוק כי תוקם מועצה מייעצת בה ייקחו חלק נציגים ממשרד הקליטה, ארגוני עולים ומוסדות העוסקים בקליטת עלייה על מנת לסייע בגיבוש התוכנית. הצורך בחוק זה התעורר כאשר התברר כי רבים מהתלמידים העולים (המונים כ- 350,000 תלמידים) אינם מסיימים 12 שנות לימוד ונושרים מהלימודים. עוד התברר לחברי הכנסת כי שיעור הזכאות לבגרות בקרב עולים נמוך ביותר וכי נוצרות תופעות של עבריינות נוער. בדברי ההסבר לחוק אף נכתב כי לנערים עולים מיוחסות עבירות ביותר משליש מתיקי הנוער הנפתחים במשטרה.

עבר בקריאה טרומית:

• חוק החינוך הבלתי פורמלי: שיזם הרב מלכיאור, ועבר בקריאה טרומית, מעגן לראשונה את הכרת המדינה  בזכותם של הילדים והנוער לקבל פעילות אחרי שעות הלימודים. הצעת החוק קובעת את זכותו של כל ילד להשתתף בחינוך משלים, ולבלות במתנ"סים, מרכזי נוער, ותנועות נוער.

עוד מציעה ההצעה לאגם את כלל הפעילויות הקשורות בנוער, תחת תפקיד "מנהל יחידת נוער רשותי", אשר יוביל תכנית שנתית לחינוך משלים לנוער ברשות המקומית.

• שילוש תקציבי  התרבות בישראל: מדינות בעולם, השואפות להיות תרבותיות, נוטלות אחריות על מוסדות התרבות שלהן ומקצות משאבים לפיתוחם. הקריטריון הבינלאומי המקובל לתקצוב, עומד על לפחות 1% מתקציב המדינה. לעומת זאת, מדינת ישראל מפנה פחות מאלפית (!) מתקציבה הכללי לטובת העניין. למרות הגידול באוכלוסייה והצרכים הגדלים, תקציב התרבות נמצא לאורך השנים דווקא במגמה של ירידה.

אין ספק שאסור להשלים עם מצב זה. בטווח הקצר, פעל ח"כ הרב מלכיאור להחזרת התקציבים שנלקחו מהתרבות, ויחד הבאנו להסכם שנחתם בתחילת נובמבר ויבטיח את תקציב התרבות עד לשנת 2011. לצורך מתן מענה ארוך טווח בנושא, העביר הרב מלכיאור חוק תרבות שיקבע מינימום תקצוב לנושא, וימנע את הביזיון וההשפלה של האמנים, אשר מדי שנה, נאלצים להתחנן בפני הממשלה והכנסת על קיום מינימאלי.

• ביטול תשלומי ההורים בבתי הספר: על פי הצעת חוק של יו"ר ועדת החינוך הרב מלכיאור, לא נשלם יותר על מסיבות סיום, טיולים, ביטוחים שונים וועד הורים הצעת החוק קובעת כי הסכום הכולל של תשלומי ההורים, העומד כיום על כ- 2.5 מיליארד ₪ יגבה באמצעות הביטוח הלאומי מכלל האוכלוסיה ויועבר לבתי הספר. על פי הצעת החוק לא יגבה תשלום עבור: מסיבות סיום, מסיבות כיתתיות, טיולים, ביטוח תאונות, בריאות השן, סל תרבות, השאלת ספרים, וועדי הורים.

יחסי דתיים חילונים:

• חוק יחסי ממון: עברה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק הקובעת כי בגירושים הרכוש יחולק גם ללא גט. עם מעבר הצעת החוק במליאת הכנסת לא יהיה עוד צורך להמתין למתן הגט על מנת לחלק את הרכוש, דבר אשר ימנע את הסחיטה המתמשכת של נשים בידי בעלים סרבנים.

יחסי יהודים ערבים:

• לראשונה בישראל- אקדמיה ללשון הערבית- החוק קובע, כי מדינת ישראל תקים מוסד למדע ולחקר הלשון הערבית בישראל, שתפקידיו יהיו, בין השאר, חקר הלשון הערבית לתקופותיה ולענפיה, עיסוק בתחומי המינוח, הדקדוק, אוצר המילים, ההגייה, והכתיב של הלשון הערבית - לרבות חידושי לשון; עריכת מילונים; חקר הלשון בספרות ובשירה הערבית; וכן שיתוף פעולה עם גופים בארץ ובעולם, העוסקים בתחומי פעילותו. זו הפעם הראשונה שמוקמת אקדמיה ללשון ערבית במדינה מחוץ לעולם הערבי, אני מאמין, כי החוק מבשר  שינוי חשוב ביחס המדינה לציבור הערבי בישראל ולשפה הערבית, ומקווה שהאקדמיה תהווה גשר תרבותי בין האוכלוסיות בישראל, ובין ישראל למדינות הסובבות אותה.